כלנית ונורית – מדריך שתילה משותף

כלנית ונורית נשתלות באותה דרך: משרים את הפקעות 3–4 שעות בלבד, שותלים כשה«ציפורניים» פונות כלפי מטה בעומק 5 ס"מ בשמש מלאה, באוקטובר–נובמבר, והפריחה מגיעה בינואר–מרץ. שניהם פרחי בר ישראליים, ולכן בגינה שותלים רק פקעות מתורבתות.

אותה שיטת שתילה, אותה עונת פריחה

נכתב על ידי ויולט גזלקופי · פרחנית ראשית, פרחי ויולט

עודכן לאחרונה: 2026-08-14

כלנית ונורית נשתלות בדיוק באותה שיטה: השריה של 3–4 שעות בלבד לפני השתילה, ה«ציפורניים» כלפי מטה, עומק 5 ס"מ, שמש מלאה, שתילה באוקטובר–נובמבר ופריחה בינואר–מרץ.

למה מדריך אחד לשני הפרחים?

כלנית (Anemone coronaria) ונורית (Ranunculus asiaticus) הן פקעות שונות לגמרי במראה הפרח — הכלנית פשוטה עם לב שחור, והנורית צפופה ורבת עלי כותרת — אבל מבחינת שתילה וטיפול הן זהות כמעט לחלוטין: אותה השריה, אותו עומק, אותה עונה ואותה פריחה. לכן נוח לשתול אותן יחד באותה ערוגה.

איך משרים נכון?

משרים את הפקעות במים בטמפרטורת החדר 3–4 שעות בלבד לפני השתילה. זה מספיק כדי שהפקעת היבשה והמצומקת תתפח ותתעורר. השריה ארוכה יותר — לילה שלם, למשל — היא הטעות הנפוצה ביותר וגורמת לריקבון עוד לפני שהפקעת נקלטה.

איך שותלים?

מזהים את ה«ציפורניים» — הזיזים המחודדים בתחתית הפקעת — ושותלים אותן כלפי מטה. זה יוצא דופן לעומת רוב הפקעות. העומק: כ-5 ס"מ בלבד, במרווח של 10–15 ס"מ, בשמש מלאה ובקרקע מנוקזת. משקים פעם אחת ואז ממעטים עד הנביטה.

טיפול בזמן הפריחה

מרגע הנביטה משקים בקביעות אבל בלי להציף. קטיף פרחים מעודד פריחה נוספת, אז אפשר ליהנות מהם גם באגרטל. בסוף העונה מפסיקים מים ומאפשרים לעלים להצהיב. אפשר להשאיר באדמה או להוציא ולאחסן יבש עד הסתיו הבא.